היום (שישי) נפתחו דיוני המחור הראשון בכנס "המעמד המשפטי", שכותרתו "המהפכה המשפטית ועתיד הזכויות, החירויות והייצוג הפוליטי הערבי", בהשתתפות אנשי משפט, אקדמיה ופעילים, אשר דנו בהשלכות השינויים המשפטיים והפוליטיים על החברה הערבית ועל זכויותיה האזרחיות והפוליטיות. את המושב הנחתה ראש תחום ההתדיינות המשפטית במרכז מסאוא, נבאל עראדאת.
נעאמנה: הייצוג הערבי עדיין שולי
עו"ד מוחמד נעאמנה, יו"ר לשכת עורכי הדין במחוז הצפון, אמר כי הייצוג הערבי בממשלות ישראל נותר שולי, וציין כי הבעיה אינה נעוצה רק בשאלת נוכחותן של מפלגות ערביות בקואליציה או מחוצה לה, אלא בשינויים בזהות המדינה, המהווים חסם בפני חיזוק הייצוג הערבי.
נעאמנה הוסיף כי החברה הערבית שרויה במצב של הדרה גוברת, בייחוד על רקע המלחמה, והביע דעה כי המצב הביטחוני מנוצל להחרפת מדיניות הממשלה, וכי כל מי שמביע עמדה עצמאית בתוך המערכת המשפטית חשוף לפגיעה.
לדבריו, התקשורת הישראלית אינה מייצגת את החברה הערבית באופן הוגן, וסוגיותיה כמעט נעדרות מסדר היום התקשורתי. הוא קרא לחיזוק הייצוג הפרלמנטרי, לחיזוק עצמאות בתי המשפט ולהרחבת הנוכחות הערבית במוסדות המדינה השונים. "עלינו לקחת את זכויותינו ולא להסתפק בדרישתן – שכן מערכת משפט עצמאית היא זכות לכולם, ולא לקבוצה זו או אחרת", אמר.
הוא הוסיף כי החברה הישראלית עוברת תמורות פוליטיות עמוקות, עם נסיגת הזרם הליברלי ועלייתו של שיח פוליטי המבוסס על תעמולה, וקרא לחשיבה מחודשת על כלי הפעולה הפוליטית, תוך שמירה על הזהות הלאומית ואי-ויתור עליה תמורת רווחים פוליטיים.
בן ברי: המערכת המשפטית פוגעת גם בכוחות הליברליים
מצדו, אמר עו"ד שחדה בן ברי כי החברה הערבית ניצבה תמיד מול מערכת משפטית שאינה משרתת את האינטרסים שלה, והוסיף כי השפעות "המהפכה המשפטית" אינן מוגבלות עוד לאזרחים הערבים בלבד, אלא פוגעות גם בכוחות הליברליים בתוך החברה הישראלית.
הוא הסביר כי לחוקים בישראל יש אופי אתני, וכי הפעילות המשפטית התמקדה עד כה בשמירה על מינימום הזכויות של האזרחים הערבים, אך שמרחב זה הולך ומצטמצם. הוא ציין גם את התגברות תופעת התביעות והקנסות נגד פעילים ועורכי דין, שאותה תיאר כניסיון להשתקת קולות ביקורתיים.
ד"ר סמאח אלח'טיב איוב: חוק הלאום פגע במנגנוני הפיקוח
בתורה, אמרה ד"ר סמאח אלח'טיב איוב, יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, כי חוק הלאום הפך למכשול בפעולת בתי המשפט ומנגנוני הפיקוח השונים, וכי השפעתו התעצמה לאחר השבעה באוקטובר, מה שחיזק את מדיניות "העליונות היהודית".
היא הוסיפה כי קיימת רדיפה פוליטית של סטודנטים ואזרחים ערבים, וציינה כי הנזק אינו מוגבל להחלטות שיפוטיות בלבד, אלא משתרע גם על האווירה הכללית המשפיעה על חיי האזרחים הערבים. היא דחתה את הטענה שלפיה החברה היהודית חסרת מודעות פוליטית, והדגישה כי מודעות זו נעה באופן הולך וגובר לכיוון הימין הקיצוני, וכי קיימים ניסיונות מתמשכים להפחיד ולהשתיק קולות מתנגדים.
אבו חוסין: "בית המשפט הצבאי בג'נין היה רחום יותר מבג"ץ היום"
עו"ד חוסיין אבו חוסין אמר כי המצב המשפטי הנוכחי מעורר דאגה כבדה, והוסיף: "כעורך דין שהתייצב בבתי המשפט הצבאיים בג'נין במהלך העשורים האחרונים, אני אומר שבית המשפט הצבאי בג'נין היה רחום יותר מבית המשפט העליון הישראלי היום, בשנת 2026".
אבו חוסין התייחס לסוגיות הקרקע, הדיור והתכנון, וציין כי רשות מקרקעי ישראל שולטת בכ-97% מהקרקעות, בעוד שהבעלות הערבית אינה עולה על 3%, ועם זאת ניצבים האזרחים הערבים בפני צווי הריסה וקנסות אף במקרים הנוגעים לבתים הקיימים במקומם כבר עשרות שנים.
הוא הוסיף כי בתי המשפט מציעים לא אחת לעותרים לחזור בהם מעתירותיהם או לשלם קנסות, בעוד שהאזרח נושא בעלויות כספיות נוספות כתוצאה מצווי ההריסה וההליכים המשפטיים.
מנאע: מעצר מנהלי הופך לכלי שגור
מצדו, שאל עו"ד חוסיין מנאע האם ניתן בכלל לדבר על מעמד משפטי אמיתי במציאות החסרה הגנה בסיסית לאזרחים, והביע דעה כי המעצר המנהלי הפך לכלי המשמש בתדירות גוברת, וכי בתי המשפט לעיתים רחוקות מתערבים בהחלטות מנהליות הנוגעות להריסות או להגבלת חירויות.
הוא ציין את התגברות המעצרים, שאותם תיאר כשרירותיים ואלימים, ואת החרפת הפגיעה בחופש הביטוי, בייחוד לאחר השבעה באוקטובר. לדבריו, הוגשו כתבי אישום נגד אנשים בשל דעותיהם או פרסומיהם, ואף היו מקרים של מעצרים על רקע פרסום פסוקים מהקוראן, והוסיף כי כל הצהרה או ביטוי דעה עלולים כיום לחשוף את בעליהם להליכים משפטיים.
המשתתפים: יש לחזק את הפעילות הפוליטית, המשפטית והמוסדית
המשתתפים הדגישו כי האתגרים הניצבים בפני החברה הערבית מחייבים חיזוק הפעילות הפוליטית, המשפטית והמוסדית, ושמירה על עצמאות המערכת המשפטית, על חופש הביטוי ועל הזכויות האזרחיות.
כנס "המעמד המשפטי" בנצרת ימשיך היום במושבים ומחורים נוספים, שיעסקו בסוגיות משפטיות, זכויות ופוליטיות נוספות הנוגעות למעמד האזרחים הערבים ולאתגרים העומדים בפניהם כיום.
