הוועדה לבחירת שופטים בישראל הפכה בשנים האחרונות למוקד של מאבקי כוח – הן בין הגורמים הפוליטיים השונים, והן בינם לבין מערכת המשפט. הברית שכרת ראש הלשכה הקודם, אפי נוה, עם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שינתה את מאזן הכוחות בתוך הוועדה: השפעתם של שלושת השופטים חברי הוועדה על תהליך המינויים פחתה, בעוד שהשפעתם של ארבעת הפוליטיקאים בוועדה התחזקה.
אחד המינויים הבולטים מאותה תקופה – זה של השופטת אתי כרייף – אף הוליד חקירה פלילית, בחשד שנוה קידם את מינויה לשיפוט בתמורה לשוחד מיני; שני הצדדים מואשמים בשוחד, בכפוף לשימוע.
הרכב הוועדה על פי חוק
לפי חוק יסוד: השפיטה, מונה הוועדה לבחירת שופטים תשעה חברים, המחולקים באופן הבא: שני נציגי ממשלה – שר המשפטים ושר נוסף לפי בחירת הממשלה; שני נציגי כנסת, הנבחרים על ידי המליאה; שלושה שופטים – נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים; ושני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין.
הכנסת בחרה השבוע בשני חברי הכנסת שיכהנו כנציגיה בוועדה: ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) וח"כ אסנת מארק (הליכוד).
חמישה מועמדים על כיסא אחד בלשכה
במקביל, פרסמה לשכת עורכי הדין את רשימת המועמדים הסופית מטעמה לתפקיד נציג הלשכה בוועדה. חמשת המועמדים הם: עורכי הדין יצחק נטוביץ', יצחק גורדון, מוחמד נעאמנה, דורון ברזילי וערן גולן.
אחד מהם ייבחר על ידי המועצה הארצית של הלשכה, ויכהן בוועדה לצד הנציגה הנוספת מטעם הלשכה, עו"ד אילנה סקר, שקדנציתה מסתיימת בינואר 2021. על פי הערכות, עורכי הדין נעאמנה וברזילי נחשבים כרגע למועמדים המובילים במרוץ.
מי המועמד המתאים ביותר?
לקראת ההכרעה, פנה "גלובס" אל כל אחד מחמשת המועמדים, על מנת לברר מדוע הוא רואה עצמו מתאים לתפקיד, כיצד הוא מתכוון למלא אותו בפועל, וכיצד בכוונתו לתקן את הליקויים שהתגלו בעבודת הוועדה בתקופה האחרונה. הבחירה הסופית נתונה בידי חברי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.
